להתגבר על הפחד ולהוציא לאור
מזה כשלוש שנים אני מקליט רעיונות מוזיקליים ולחנים באייפון שלי. חלקם הפקתי באולפן הביתי שלי. חלקם עדיין מחכים להתייחסות. יש לי כמה שירים מוכנים. אנשים קרובים אלי-כולל מוזיקאים-וכמה מכרים שמעו את השירים ואהבו.
עכשיו מתחילים לרוץ לי סרטים בראש.
מה אני עושה עם השיר? איפה ואיך להפיץ אותו למקסימום תוצאות והמשמעות? אז מה אם השיר נשמע מעולה וההפקה היא מצויינת? מה עושים עם הוידאו? עם כל הקליפים המושקעים שיש היום מי בכלל יסתכל על מה שעשיתי לבד באייפון שלי? מי יראה את זה, מי ישמע ומה יגידו? מה, סתם לפרסם ברשתות ולשלוח ללינקטון? מה עם יחסי ציבור? מה עם קידום ממומן? וכו וכו כו
תמיד יש את הפחד, את החשש שאם אוציא את השיר לעולם בדרך הלא נכונה הוא יתפספס, יתבזבז ויעלם-הפחד שהשיר לא יגיע למספיק אנשים. שלא ישמעו אותו, לא יאהבו אותו. הפחד שהשיר לא ״יצליח״.
בעצם כל הפחדים הללו לא רק גורמים לי להסס להוציא את השיר, הם גם מדכאים את ההשראה ואת כל תהליך היצירה-כי אני אומר לעצמי ״למה ליצור משהו אם אני לא יודע מה לעשות איתו? למה להשקיע במשהו ולסיים אותו אם אני לא הולך להוציא אותו? למה להפיק שיר שלא הולך להצליח? הרי מוזיקה צריכים לשמוע-ואם אין כוונה להוציא לאור שישמעו, אין טעם -What’s the point?
אז זהו, שהיום אני מרגיש שאני חייב להוציא לאור את היצירות שלי. אני חייב להתגבר על כל הפחדים והחששות—על אי הוודאות.
אני חייב ליצור למען המוזיקה, למען האומנות והיצירה—למען השפיות שלי.
יצירה שנשארת ב״מגירה״ אוכלת אותי מבפנים.
לא להוציא לאור זה מה שמדכא את ההשראה ואת כל תהליך היצירה.
לא לפרסם יצירה זה מתסכל, זה מבלבל, זה מדכא, זה עוצר.
״שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו.״
גלגל החיים של אומן חייב להיות ליצור ולהוציא לאור וליצור ולהוציא לאור.
עוד משהו שעצר אותי עד עכשיו זה שעברית היא לא שפת האם שלי. שפת האם שלי היא אנגלית ושפת האב שלי, יוונית-עברית היא שפת הלב שלי.
החלום שלי הוא לכתוב ולשיר בעברית. אני עובד על זה.
בינתיים אני אוציא את הלחנים כקטעים אינסטרומנטליים.
שיהיו מילים מתאימות בעברית אני אשיר או מישהו אחר ישיר. אולי אני אכתוב מילים ביוונית או באנגלית. ימים יגידו.
בכל מקרה, אני לא מחכה יותר.
העיקר ליצור ולהוציא לאור.
כמו ששרק תמיד אומר
Better out than in I always say, עדיף להוציא ולא להשאיר בפנים.
תהנו ותודה על ההקשבה
זו יצירה שקראתי לה ״רומבה בלה מינור״
לחן, נגינה והפקה מוזיקלית: דיוניסיס תאודורו
במקום לפרט כאן את כל הנגינה, את התפקידים ואת עבודת האולפן, ככה נראה הפרוייקט
